בן מלכה-ריינה ואברהם, נולד בשנת 1903 בעיר העתיקה בירושלים. שם גדל ולמד בתלמוד-תורה ובבית-ספר. היה יהודי פשוט, שניתן לסמוך עליו בכול. בשנותיו האחרונות עבד כשומר בתחנת "אגד" בירושלים, אך תמיד מילא את חובתו בשמירה, כחבר ה"הגנה", ובכל פעולה לאומית שהיתה לפי יכולתו. בשנת 1933 נאסר יחד עם מוכתר הרובע היהודי בעיר העתיקה כנאשם בעזרה להבאת עולים "בלתי-חוקיים" והסתרתם מעיני השלטון. משפרצו מהומות-הדמים תרצ"ו-תרצ"ט אירגן את השמירה וההגנה על הרובע היהודי והתחום שליד הכותל המערבי.

ממחרת לייק-סאקסס, שם החליטה עצרת האו"ם ב29.11.1947- על חלוקת הארץ לשתי מדינות, עזב את עבודתו בתחנת "אגד", התמסר לארגון "משמר העם" ברובע היהודי ומטעם המטה הועמד בראשו. הוא הירבה לעזור בהבאת מזון לרובע היהודי הנצור ואף בשעת הקרבות המרים, אחרי צאת הבריטים מהארץ, הוסיף לקיים את תפקידו באומץ ובמסירות. בעת מילוי תפקידו בהבאת מזון לתושבים הכלואים בבתיהם בשעת הקרבות ברחובות העיר העתיקה נפגע מפגז ונפל, ביום י"א באייר תש"ח 20.5.1948)). נקבר בעיר העתיקה בירושלים.

שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.